עת נפשי פוסעת
אל תוך דממת מחשבותי ....
ליבו רועש גועש ...
זומם לרתוח ....
נרקמות כאן מזימות
בלילות כה קודרים .....
לחש - - - נחש - - -
הוא פועם ....הוא הומה ...
מה נרעש הוא ...
אך דומם - - -
עוד מעט ויתפרץ ....
אך לא - - לאט לך - - -
אך הרגע נא ....
לב לבב ...
הרי זו נפש חסויה ..
ואולי גם חצויה - - -
הבושה היא פרימדונה ....
והצינעה מלכה חסודה ....
רק האל הוא היודע
כמה הלב הזה רוטט ....
אך הזמן .......אוי הזמן ....
אינו שש להתהדר
כי הוא הגביר - - -
הרי ידעת ליבי
כי נפשי צעירה היא ....
וכי עוד הומה היא ...
אך מה יגעה - - -
כן נכון : -
השנים .....
אך נפשי מייבבת ...
עוד לא הספיקה
להתרונן דייה ....
להשתובב .....
להתהולל ....
אויה .....מה נורא ...
ומה על הבושה - - -
כן, הזמן אינו עומד מלכת
והנפש ......היא נחפזת ...
בלית ברירה
היא אט אט נמשכת ...
אל חוטי המציאות - - -
זו אינה גוועת ....
אך קדרו מאד שמיה ....
מה נותר פה לעשות ....
את הנפש לשמח פה ....
פן היא תירמס
בקרני השחור - - -
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה