יום חמישי, 16 בפברואר 2017

נכתב בגיל 19 או 20

עת נפשי פוסעת
אל תוך דממת מחשבותי ....
ליבו רועש גועש ...
זומם לרתוח ....
נרקמות כאן מזימות
בלילות כה קודרים .....
לחש - - - נחש - - -
הוא פועם ....הוא הומה ...
מה נרעש הוא ...
אך דומם - - -
עוד מעט ויתפרץ ....
אך לא - - לאט לך - - -

אך הרגע נא ....
לב לבב ...
הרי זו נפש חסויה ..
ואולי גם חצויה - - -

הבושה היא פרימדונה ....
והצינעה מלכה חסודה ....
רק האל הוא היודע
כמה הלב הזה רוטט ....
אך הזמן .......אוי הזמן ....
אינו שש להתהדר 
כי הוא הגביר - - -

הרי ידעת ליבי 
כי נפשי צעירה היא ....
וכי עוד הומה היא ...
אך מה יגעה - - -

כן נכון : -
השנים .....
אך נפשי מייבבת ...
עוד לא הספיקה
להתרונן דייה ....
להשתובב .....
להתהולל ....
אויה .....מה נורא ...
ומה על הבושה - - -

כן, הזמן אינו עומד מלכת 
והנפש ......היא נחפזת ...
בלית ברירה
היא אט אט נמשכת ...
אל חוטי המציאות - - -

זו אינה גוועת ....
אך קדרו מאד שמיה ....
מה נותר פה לעשות ....
את הנפש לשמח פה ....
פן היא תירמס
בקרני השחור - - -

התהילה יכולה לתעתע !!!!

מי לא רוצה להגיע אליה ???
אבל יש כאלה ......
שמגיעים אליה ......
דרך דלת צדדית ......
ויעשו ה כ ל - - -
ע"מ לזכות בה ......
גם אם לא פעם ....
אלו נסיונות מוזרים .....
ועל מה אני מדברת ???
צפיתי במקרה בקטע מתוך
כוכב נולד .....
וראיתי שם בחור
שכולו צבוע בצבעים בולטים ....
וכל התנהגותו ממש מוזרה ....
ואף הרגיז את חבורת השופטים .....
שיושבים סביב שולחן
שממוקם ממול הבמה
ובוחנים את המתמודדים - - -

ליבי ליבי על אותו בחור ....
שמצא לעצמו דרך ....
מאד לא שיגרתית .....
ולו ע"מ להגיע לתהילה .....
וכמובן שהוא כבש
את לב הקהל ....
ובוודאי גם את הצופים ....
ולבסוף באופן מפתיע .....
גם את לב השופטים - - -

אני לא מכירה את הבחור ....
והוא גם לא ריתק אותי .....
ואם הוא היה שואל אותי .....
הייתי אומרת לו ....
שלא זאת הדרך ....
ושיש דרכים הרבה יותר פשוטות .....
מבלי לעשות "הצגות ...."
"רוח וצלצולים ...."
ולהרגיז את השופטים .....
אלא להיות הוא  .....
הכי טבעי ואמיתי ....
ורק לשיר וזהו .....
והתהילה ???
אם מגיע לו - - -
היא תגיע !!!!!

בלה החתולה האהובה שלי.......איננה !!!!

יומיים בלבד חלפו......
מאז שהיא הלכה מאיתנו....
בת 9 שנים בלבד....
וחתולה בריאה....
אני לא מאמינה...
שאני כותבת עליה 
בזמן עבר - - -

בת 9 בסה"כ
שהיתה מאד נפחדת...
ולא הסתדרה
עם אף אחד מכל
ארבעת החתולים 
שנותרו בביתי - - -

החתול היחיד בבית....
שקיבל אותה
למרות המוזרויות שלה...
זה גדעון בן ה - 17
הזכר היחיד
מבין יתר החתולים 
והוותיק ביותר בבית...
שהיה הרבה שנים
רק עם בלה...
עד שנוספו הבנות - - -

גדעון היחיד...
שממנו בלה לא חששה....
וספג ממנה מכות
מבלי להגיב ....
וגם את צרכייה
היא נהגה לעשות
מחוץ לשירותים - - -

היא הגיעה הביתה
ביום של שיטפון
כשבועז בני הצעיר
הביא אותה הביתה
בתוך הג'אקט שלו....
ע"מ להגן עליה
כי היא היתה ממש תינוקת - - -

לא חשבנו בכלל...
שהיא תשרוד
כי היא נראתה קטנה ורזונת....
ודי מוזנחת...
ובמשך כחודש ימים...
בועז האכיל אותה
במזון לתינוקות מבקבוק מיוחד .....
וכנגד כל הסיכויים....
בלה גדלה והתפתחה...
ומהר מאד השתלבה
כאחת מבנות המשפחה...
ולמרות מוזרויותייה....
והיללה הצרודה שלה....
התרגלנו לנוכחותה
ואהבנו אותה - - -

ועכשיו בכל בוקר...
כשאני מחלקת לחתולים
את ארוחת הבוקר שלהם....
חסרונה מורגש היטב....
כי היא היתה הראושנה להתייצב
ונהגה להרביץ לגדעון - - -

יש מי שדואג לנו !!!!!

הוא נענה לכל בקשה
ואינו מסרב לעולם ....
הבקשות סדורות
עפ"י נושאים - - -
וכל בקשה זוכה
להתייחסות מירבית ...
וגם אם הוא עסוק
אוזנו תמיד קשובה לנו - - -

הוא אינו מבקש תמורה
בעד מילוי הבקשה ....
והדבר היחיד
שהוא מבקש מאיתנו ....
זה להיות טובים
לעצמינו ולזולת ....
וכמובן לחיות באמונה - - -

הוא היושב במרומים ...
האבא של כולם
שדואג לשלומינו .....
וגם עושה לא מעט
ניסים - - -
ואנחנו מחוייבים
להודות לו מדי יום
על עזרתו הרבה 
ואוזנו הקשובה 
לכל בעיה שלנו - - -

אמן.......אמן.......ואמן......
בע"ה ותודה !!!!!

מסע אל זכרונות ילדותי !!!

הייתי ילדה חולמנית
אוהבת טבע וחי ...
נהגתי לאסוף תולעי משי
אל תוך קופסת שימורים
שהיו בה חורים לאוויר ...
האכלתי אותם בעלים
עד שהפכו לגולם
ואז לפרפרים 
בעלי צבעים יפייפיים
ושיחררתי אותם - - -

מאז שאני זוכרת את עצמי
אהבתי חתולים ...
ותמיד בדרכי לביה"ס
מצאתי גורי חתולים
שלקחתי עימי לכיתה
אבל כמובן שאסרו עלי
להחזיק בהם
ונשלחתי לחדר המנהל
שדווקא אהב חתולים
והבין לליבי
אבל הסביר לי
שבית ספר
אינו מקום מתאים עבורם
ונאלצתי לוותר עליהם
בדרכי לביה"ס בבקרים - - -

אהבתי מאד את הפרח
שנראה לי כמו שעון
שהיה לו צוף
שאני וחברותי
נהגנו לשתות את הצוף שלו - - -

היתה לי חברה בשם חנה
ונהגנו להשאיר פתקים
זו לזו בגדר
שלפני הכניסה
לבית זקנים ....
ומדי יום נהגתי
לעבור שם
ולהוציא מבין אבני הגדר
את הפתקים
שהשאירה לי חנה
ולהשאיר לה פתק
שכתבתי לה - - -

יש לי עוד הרבה
זכרונות ילדות ......
אך קצרה היריעה
מלהכיל את כולם .......
ואולי אכתוב
עוד שירים
נוספים על כך - - -

לו יכלו החתולים לדבר

לו יכלו החתולים לדבר....
היה להם הרבה מה לומר....
הם יודעים הרבה יותר
ממה שחושבים עליהם...
ובניגוד למה שאנו מאמינים...
הם מאד מאד חכמים
ובעלי רגש ורגישות
גבוהים מאד.....
הם מאד מתוחכמים...
ומסוגלים לגלות
סכנה מתקרבת....
הרבה לפני שהיא קוראת...
יש להם חוש אבחנה
מדוייק להפליא....
מי טוב עבורם
ומי עשוי להרע להם...
או לבעלים שלהם....
והם מביעים תרעומת....
אם משהו לא נראה להם.....
ובניגוד למה שחושבים....
הם לא פחות יעילים....
מאשר כלבים.....
ואני כבעלת 
חמישה חתולים בביתי....
מודעת היטב למעלות שלהם....
ולכך שיש לי הרגשה
נפלאה בחברתם !!!!!!!

יום רביעי, 15 בפברואר 2017

אושר

להיות מאושר....
כל אחד יכול
אם רק ידע לקבל
את הדברים הפשוטים
של החיים - - -

אושר איננו ממון - - -
אושר נמצא ממש
בהישג ידך
ובסביבה
הקרובה אליך - - -

זו יכולה להיות השמש
הזורחת ומאירה לנו
את היום........
זו יכולה להיות ציפור
המצייצת מבין ענפי העצים.....
אלו יכולים להיות
פרחים שנראה בדרכינו.....
זה יכול להיות חיוך
של ילד שניתקל בו בדרך - - -

אושר הוא גם....
להיות בקירבה
לאנשים שכף לנו
במחיצתם.....
וכמובן ילדינו ונכדינו
גורמים לנו להרבה אושר - - -